גולדמן זאקס ישקיע בחברת ניהול הנתונים הישראלית Redis Labs
August 2, 2017
חברה מפתח תקוה תשדר משחקי פוטבול של תיכוניסטים בארה”ב
August 6, 2017

סטארט-אפים מנצחים: קבלו את אימפריית הספורט של ישראל

31176470 - athlete runner feet running on treadmill closeup on shoe.mans fitness with the sun effect in the background and open space around him

סטארט-אפים מנצחים: קבלו את אימפריית הספורט של ישראל

מערכת שמזהה את הכדור ועוקבת אחריו, יצירת סטטיסטיקות ותכני וידאו, וטכנולוגיה לאיתור פגמים בדשא ■ בכירי עולם הספורט שהגיעו לכנס בישראל לא התעניינו בספורטאים מקומיים, אלא בסטארט־אפים שיבטיחו למועדוניהם רלוונטיות במגרש העתיד

למרות התקוות הרבות, ישראל לא מצליחה להתברג בשורה הראשונה של הספורט העולמי, וספק אם גם לשנייה. ואולם נראה שלמרות הכל, במהלך השנה האחרונה בכל זאת משהו התעורר במגרש הביתי, שמצליח למשוך לכאן בכירים מהליגות הספורט הטובות בעולם.

מנכ"לים, אנשי פיתוח עסקי ומנהלי שיווק של מועדונים כמו דורטמונד, שאלקה 04 ובאייר לברקוזן הגרמניות, אולימפיאקוס היוונית, נציגי ליגת הכדורגל בספרד (לה ליגה) וקבוצת הבייסבול לוס אנג'לס דודג'רס הגיעו לפני כמה שבועות לישראל, אך לא הספורטאי הישראלי הוא שעניין אותם, אלא סטארט־אפים מקומיים בתחום הספורט.

את התשלום עבור המערכת גובים בתי הספר מהורי התלמידים, ואם תצליח פיקסלוט להתקין מערכות ב–20 אלף בתי ספר, עשוי ההסכם להניב לה הכנסות שינועו בין 100 ל–200 מיליון דולר בחמש שנים.

ין אם מדובר בשיפור ביצועים של ספורטאים וניתוחים מבוססי ביג דאטה, אצטדיונים חכמים או שידור תכנים המותאמים לכל אוהד, עולם הספורט משתנה בזכות פיתוחים טכנולוגיים. העסקה המוכרת ביותר בתחום בישראל היתה כאשר אינטל רכשה במארס 2016 את חברת ריפליי (Replay) בכ–170 מיליון דולר. ריפליי פיתחה מערכת מתקדמת לצפייה באירועי ספורט ב–360 מעלות ומזווית הראייה של השחקן במגרש. אגב, זו הסיבה שהלוגו של אינטל מופיע לפתע בהילוכים החוזרים במשחקי כדורגל.

לצד כלים אנליטים, Weebo משתמשת ב-Wizard דינמי שמאפשר להתאים את החוויה עבור כל משתמש. זה יכול להיות שאלות שעוזרות להכיר את המשתמש, כאשר אותו כלי ישנה את כמות השאלות והסגנון שלהן. במילים פשוטות: אחד הכלים הוא מעין צ'ט-בוט עם שאלות מוכנות מראש, כמו "בחן את עצמך", שעל סמך התשובות של המשתמשים יציג אלו מוצרים מתאימים להם. החוכמה בכלי באה לידי ביטוי בכך שאם לדוגמא משתמש עונה לאט יותר ויש לו יותר סבלנות – הוא יקבל גם שאלות אישיות יותר שיוכלו להעניק מידע ברזולוציה נמוכה, כלומר תוצאות ממוקדות יותר. מנגד, משתמש "מהיר החלטה", יקבל כמות קטנה יותר של שאלות שמפלטרות יותר מוצרים בכל תשובה. אותו בוט מבוסס על למידה חכמה ממספר מקורות ועל מנוע שיודע כיצד למצוא קישורים "נסתרים" בין משתמשים למוצרים. דוגמא לקישור כזה יכול להיות משתמש שקנה עגלה לתינוק ורוצה לקנות רכב, יקבל רק רכבים מומלצים שתא המטען שלהם יכול להכיל את העגלה הספציפית אותה רכש. מבחינת תחרות, אין ספק ש-Weebo ממש לא לבד בשטח, גם לא בגזרה הישראלית; המתחרה הבולטת והמשמעותית ביותר היא ללא ספק Dynamic yield הישראלית, שרק לאחרונה הודיעה על סגירת סבב גיוס בהיקף של 30 מיליון דולר. גם היא משתמשת בלמידת מכונה ובינה מלאכותית כדי לאפשר למנהלי השיווק לבנות חוויית משתמש מותאמת אישית, ובסופו של דבר – להגדיל כמובן מכירות. יחד עם זאת, בינמן מסביר כי "הפתרון שלנו אישי, יותר סביב חווית המשתמש ומעניק חוויה באמת אישית עבור כל משתמש. אנו מאמינים שכל משתמש שונה ולכן מתאימים כל שלב רלוונטי עבור אותו משתמש בודד".

"לחבר את האוהד למותג - באמצעות תוכן"

"עד לשנים האחרונות מועדוני הכדורגל לא התמודדו עם תחרות או עם גורמים ששיבשו את המודלים העסקיים שלהם", אומר דיויד גורגס, ראש מחלקת מדיה ושימור לקוחות של קבוצת הכדורגל הגרמנית בורוסיה דורטמונד. "כדורגל הוא למעשה נכס שמושתת על אמוציונליות, וזה דבר שאי אפשר להעתיק - ולכן דבר לא הפריע לנו. צמיחת הרשתות החברתיות ואימוץ החוויה על ידי יותר ויותר אנשים היו נוחים לנו. עמוד הפייסבוק שלנו קיבל המון לייקים וכל החוויה האינטרנטית צמחה במהירות. אבל הצמיחה המהירה הזו דועכת, ולכן אנחנו, כמו גם הרבה מועדונים אחרים, צריכים לייצר תוכן טוב וחוויית בידור חדשה עבור האוהדים שלנו, ולגרום להם להמשיך ולאהוב את היישות הדיגיטלית שלנו. אבל בורוסיה דורטמונד היא לא רק קבוצה מקומית - בכל גרמניה אוהבים אותה. היא הקבוצה השנייה של כולם".

ה"שחורים־צהובים" מציגים כבר שנים כדורגל מרהיב, עם חוויית אצטדיון מהטובות בעולם, והם האיום היחיד על הדומיננטיות של באיירן מינכן הגדולה בליגה הגרמנית. עבור גורגס והארגון כולו זו זכות המלווה באתגר. "יש לנו אהדה 'משנית' גדולה בעולם ואנחנו צריכים לשמר גם אותה באמצעים דיגיטליים. במרכז המועדון שלנו נמצא האוהד. הוא צרכן הקצה שלנו ונעשה הכל כדי להביא לו את המוצר הטוב ביותר. אלא שהמקום שאני מנסה לתפוס אצל האוהד בפייסבוק הולך ונעשה צפוף יותר, ויש גם בלוגרים, יוטיוב, וכל כך הרבה תוכן שנחשב לאמוציונלי - ופתאום אני כבר מתחרה בהם. בתוך 24 השעות שיש לי ביממה - אני חייב למצוא את עצמי שם, כמועדון כדורגל".

בישראל נפגש גורגס עם נציגים מהחברות Minute ו–Webitzz, המתמחות ביצירת סרטוני וידאו באופן אוטומטי: Minute מתמצתת את החלקים המעניינים בקבצי וידאו, ו–Wibbitz יודעת לייצר וידאו באופן אוטומטי בהתאם לתוכן הכתוב. "מדובר בכלים שיעזרו לי להשיג עוד תוכן או להנגיש את התוכן הקיים לדוברי שפות שונות ובאופן מיידי. אלה חברות שמייצרות עוד ממד של תוכן שמחבר את האוהד עוד יותר למותג", הוא מסביר. באשר לאביזרים אלקטרוניים לשיפור הביצועים או מניעת פציעות, טוען גורגס כי אחד הדברים שתפסו את עיניו היתה טכנולוגיה לאיתור פגמים בדשא, מערכת הכוללת מצלמה שמתמקדת בדשא ובתוכנה שיודעת לזהות אזורים פגועים, גם אם הם אינם נראים לעין. "זה משהו שמעולם לא חשבתי עליו", הוא אומר.

מדוע ישראל?

גורגס: "עד כה עבדנו בעיקר עם סטארט־אפים מחבל הרוהר, שבו נמצאת דורטמונד, כי זה חשוב לנו מאוד. אבל טכנולוגיה אינה דבר מקומי, ואם תהיה חברה שנרצה לעבוד אתה גם מחו"ל - נעשה זאת. כאשר אנחנו חושבים על חדשנות, אנחנו חושבים על ברלין, עמק הסיליקון כמובן, ואז על תל אביב".

תאגיד השידור סקיי מתחבר לזריזות הישראלית

חלק נכבד מחברי המשלחת היו אנשי מדיה. אחת מהן היא האנה בראון, ראש מחלקת הפיתוח העסקי בסקיי ספורט - ארגון גדול יותר ושונה במהותו משאר מועדוני הספורט. כמו שאר הארגונים בעולם, גם בסקיי מחפשים סטארט־אפים כדי לפתור במהירות אתגרים קיימים.

זהו הביקור הראשון של בראון בישראל, אך לדבריה הארגון נמצא כבר כמה שנים בקשר עם קרנות ההון־סיכון המקומיות. "ישראל מעניינת במיוחד כי הגישה בה נובעת מהיעדרו של שוק מקומי גדול", אומרת בראון. "אין לכם שוק צרכני גדול, ולכן אתם מייצרים המון פתרונות שאינם מבוססים על מאסה של האנשים, אלא מנסים להתמודד בעזרת הטכנולוגיה עם שלב אחר בשרשרת הערך, בשונה ממה שסטארט־אפים אמריקאיים מנסים לרוב לפתור. עבור ארגונים זה משמעותי מאוד, ולעתים קרובות קל יותר לעבוד עם מוצרים כאלה".

בין הסטארט־אפים שעמם נפגשה בראון בישראל היה Spot.im, שפיתח מוצר שמחליף את שורת הטוקבקים המוכרת, ומאפשר לגולשים לנהל שיחות, לשתף תמונות ולצפות בשיחות בעמודים אחרים. כמו כן הזכירה בראון את הסטארט־אפ deep.it, שמאפשר להוסיף באופן אוטומטי סטטיסטיקות ומידע לתוכן קיים, כך שעורכי החדשות ואתרי הספורט לא יצטרכו לבזבז זמן על בניית גרפיקה ועיבוד נתונים

אם אתם כבר בקשר עם הזירה המקומית, למה בכל זאת הגעת?

בראון: "אני מאמינה שחשוב להגיע למקום שממנו יצא הסטארט־אפ שאתה מתכנן לעבוד אתו, כדי להכיר את התרבות המקומית ואת הבעיות שעמה התרבות מנסה להתמודד. עבור תאגידים קל לראות כמה סטארט־אפים ולהגיד מה עובד ומה לא וזהו, אבל כשמגיעים לפה רואים שהדברים גמישים מאוד. גילינו שהיזמים הישראלים זריזים ומוכנים להתגמש נוכח הרצונות והצרכים שלנו. הישראלים יודעים לקבל ביקורת ובמקביל יודעים להיות עקשנים ולהתאים עצמם לצורך של הלקוח. עם סטארט־אפים אמריקאיים זה פחות קורה. האמריקאים יגידו שיש להם מודל עסקי צרכני מסוים ולא ימהרו לעצב את הפתרון ללקוח. הגעתי לפה עם האדם שמנהל את עסקי התוכן בסקיי ספורט, ואחרי כמה ימים פה הוא ממש התחיל לחשוב על דברים מזווית אחרת. אני יכולה לעשות הרבה דברים בטלפון, אבל זה לא דומה למפגש עם האנשים. המפגש אתם מלמד המון. היופי בסטארט־אפים הוא שלא פעם הם מראים לך דברים שמעולם לא חשבת עליהם. אני בטוחה שיהיה המשך למפגשים שהחלו פה, כי מצאנו פה כמה דברים שטובים לנו".

אקדמיית הכדורגל של רונאלדו רוצה לחבר את ההורים לבית הספר

ארגון ספורט מעניין שלקח חלק במשלחת לישראל הוא Ronaldo Academy - אקדמיית הכדורגל הברזילאית על שם שחקן הכדורגל רונאלדו. רונאלדו עצמו אמנם לא הגיע לישראל, אך מנכ"ל החברה קרלוס וויזארד, אחד מהיזמים הוותיקים בברזיל, הגיע לבחון את ישראל. וויזארד הקים בשנות ה-90 רשת בתי ספר ללימוד אנגלית בשם wizard, וב–2013 מכר אותה לרשת החינוך הבריטית Pearson ב-750 מיליון דולר.

עבור המוסד שאותו הוא מנהל כיום, מחפש וויזארד טכנולוגיות בעיקר כדי לחבר את ההורים לנעשה בבתי הספר. "הורים רוצים לראות את התקדמות הילדים, את המהלכים הטובים שלהם בכל אימון", הוא מסביר. "טכנולוגיה יכולה לעזור לנו בכך, בין אם בעזרת אפליקציות וידאו, או על ידי ניטור כזה או אחר של הביצועים".

וויזארד מוסיף כי הוא מחפש דרך נוספת להעלאת המוטיווציה ושיפור המחויבות של החניך. "המון פעמים הורים זורקים את הילד במערכת ואחרי כמה חודשים הוא נושר. אנחנו חושבים שעם מודל שיכול להעריך את התקדמות הילד בחוג - ההורים יהיו יותר נחושים להשאיר את הילד שנים".

וויזארד נפגש בישראל עם נציגים של הסטארט־אפ מושנייז, שהחל מבניית התקן ואפליקציה לניטור תחום השיט אך התרחב באחרונה גם לכדורגל. החברה פיתחה התקן שמוצמד לנעל השחקן ומסוגל לבדוק מדדים שונים. לדבריו, הורים ישמחו לשלם על פיצ'רים נוספים כאלה, שבטווח הארוך עשויים גם להוריד את אחוז הנשירה.

וויזארד נפגש גם עם אנשי הסטארט־אפ פיקסלוט, שעוסק בתחום הראייה הממוחשבת וניתוח תמונה, ומשמש בעיקר כערוץ הפצה לאירועי ספורט מקצועיים וחובבניים. החברה מרשתת מגרשים בעולם עם ציוד צילום, והמערכת שפיתחה יודעת לזהות את תנועת הכדור על המגרש ולעקוב אחריו, ובכך מאפשרת שידור חי של המשחק לצופים בבית, בין היתר הורים לילדים.

כבר שיתפת פעולה עם סטארט־אפים?

וויזארד: "כיום אין לנו אף שיתוף פעולה בתחומים האלה. הפוקוס העיקרי שלנו הוא באימונים ושיתופי פעולה עם מוסדות חינוך. רצינו להצטרף למשלחת לישראל מתוך כוונה ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומי הטכנולוגיה. אנחנו גוף צעיר, עם רצון לשיתופי פעולה מסוג חדש. נצטרך ללמוד את התמונה הגלובלית, וכאשר נמצא גופים שרוצים לצמוח אתנו ולהיות מחויבים לתהליכים ארוכי טווח - אני מאמין שזה יהיה מצב Win-Win לשתי החברות".

נכתב ע"י אלירן רובין מתוך כתבה באתר the marker לכתבה